הפעם אני מודה שהתעצלתי במה שקשור לקטע הטכני של הבלוג.
במקום לדוג את הפריטים שאני אוהבת באתר המקסים POLYVORE.COM החלטתי להעלות את הסט כמו שהוא.
היתרון- בתחתית הדף פירוט מלא עם לינקים רלוונטיים.
אז מה יש לנו פה? אני קוראת לזה בייסיק אבל לנו הישראלים יותר מוכר כשאנטי לוק (המצאתי את זה הרגע).
הטורקיז מזכיר לי חופשה בסיני וחיטוט אצל מוכרת הצמידים, גם הצעיף (אם נתעלם מהמחיר המופקע), חולצה משוחררת בגוון מרגיע ומכנסיים עם תיפורים מודגשים וכיסי דגמ"ח (אני עדין תקועה בדגמ"חים וכנראה לא אשתחרר מהאהבה לפריטים צבאיים אף פעם). תגידו לי שלא התעלפתם על משקפי השמש האלה.
מה אני אגיד לכם. בהתחלה היא ממש עצבנה אותי. אחר כך סיקרנה אותי אבל לא הודיתי בזה. אמרתי לעצמי "אוסי, תהיי חזקה, את לא תישאבי לטריקים האמריקאים המלוקקים האלה".
אבל אז היא הוציאה את הקליפ הזה.
זה לא שעכשיו אני מעריצה שלה, אבל תודו שהרבה זמן לא ראיתם קליפ מושקע ברמה הזו.
יש פה סטיילינג, יש פה מקבץ בגדים ואקססוריז ונעלי מעצבים ביניהם אלכסנדר מקווין, רייצ'ל בארט ועוד (שפחות מוכרים לנו בישראל).
היא משלבת מוסיקה ואופנה כמו שהרבה זמן לא ראיתי את השניים משולבים בצורה מוצלחת כל כך.
אחרי שאנחנו כבר כמה שבועות בתוך ה"חורף" הישראלי, אני מגיעה למסקנה ברורה- אין טעם לייצר קולקציות חורף גדולות. זה לא שלא ידעתי את זה קודם, אבל חשבתי שאי אפשר לא לייצר קולקציה גדולה ומגוונת כי בכל זאת יש לנו כמה שבועות של חורף בשנה. אם אני מסתכלת על זה מנקודת המבט של הלקוחה, למה לה להוציא כסף בכלל? מעיל- אפשר ללכת עם מעיל אחד חורף שלם, במיוחד אם הוא קלאסי, סריגים- כמה שיותר בייסיק יותר יפה ושימושי, מכנסיים- אני לא רואה כמעט הבדל אצל הלקוחות שלי בין מכנסי חורף למכנסי קיץ, ומה שנשאר זה חולצות, כי על חצאיות אני אפילו לא רוצה לדבר מרוב שכמות הלובשות שלהן היא קטנה. אז או קיי, חולצות אפשר לייצר אבל הן לא מחזיקות קולקציה. איזה משעמם זה לעצב רק חולצות. אם היינו חיים באירופה, שם חורף זו עונה מלאה וקית זו עונה מלאה הכל היה נראה אחרת. דברתי פעם עם מישהי שנולדה וחיה באוסטריה ורק אחרי שהתחתנה עם ישראלי היא חיה בארץ, היא סיפרה לי שכילדה היא היתה צריכה לגלוש (כן כן בסקי) לבית הספר בחורף כי לא היתה שום דרך גישה אחרת.. דמיינו קולקצית חורף כזו אצלנו עם בגדים לסקי, בגדים לערב, מגוון סריגים דקים ועבים, מכנסיים מצמר וביטנה נעימה, מעילים ליום ומעילים ללילה.. אחחחח
טוב לא באתי לדכא אתכם, רק לפרוק קצת ולהוציא קיטור.
אז יש באמת אופנת סקי בחו"ל, כזו שמחזיקה קולקציה שלמה מהאתר בזאר מצאתי כמה אאוטפיטים כאלה:
לפחות אפשר לשטוף את העיניים אצל אחרים, עם ההתחממות הגלובאלית לא נראה לי שיש סיכוי שנראה אופנת סקי בישראל בעשורים הקרובים.
נראה לי שאני מתקשרת להזמין איזה וויקנד בנווה אטי"ב- כל התמונות האלו של הקמין הבוער ובתי האבן עשו לי חשק.
לא צריך מח אנליטי או שמיעה אבסולוטית כדי להבחין שהמעצבים נכנסו חזק החורף בכל מה שמבריק. אישית הייתי מצפה לזה מקוואלי והסגנון הפרחי מוחצן שלו, אבל הופתעתי לגלות שלא חסרים מעצבים אחרים שעלו על הגל. מכיוון שאני אומרת דברים מבוססים ולא ממציאה לכם פה, הנה ההוכחות:
איב סאן לורנוש
איב סאן לורן
איב סאן לורן אחרון
סטלה מקרתני אהובתי
גוצ'י
גוצ'י 2
גוצ'י אחרון ודי
אני חושבת שכל הדוגמאות פה הן כאלו שאפשר לבלוע, אני אומרת את זה בתור אחת שלא מתה על מבריק באופן כללי בכלל.
אמנם מזג האוויר הפכפך לגמרי, אבל אני כבר עשיתי יבוא של סריגים מהונג קונג לחורף הקרוב. החלטתי להשלים את הקולקציה עם פריטים שאני לא יכולה מסיבות טכניות לייצר לבד. איכות הסריג נמדדת בין היתר במשקל שלו. ככל שהוא כבד יותר- הצמר סמיך יותר. הבעיה שהעיקרית עם הסריגים היא הכביסה, ככל שהם פחות סינתטיים ויותר טבעיים- כך הם מתכווצים . אבל זה החסרון היחיד מבינתי, יתרונות יש ים. הנה כמה דוגמאות:
הסריג שלמעלה זרק אותי ישר לאלפים הצרפתיים, לאיזה לודג' עם אח בוערת אחרי יום שלם של סקי בשלג הצחור וכוסית ברנדי ביד.
הסריג שלמעלה דורש חולצת בייסיק מתחתיו, הוא בצבע כסף עדין (זה לא ממש ברור בתמונה) והוא פשוט עדין ומקסים.
בסריג שלמעלה אהבתי את השרוולים המתרחבים. זה מאד מיוחד בסריג מהסוג הזה למצוא שרוול כזה, כמובן שגם הדוגמא האותנטית שלו עשתה לי את זה.
כמו ששמתם לב יש לי קטע עם שרוולים.. אני אוהבת שהם לא ארוכים בסריגים, זה מוריד את הכבדות של הלוק.
זהו להפעם, יש כמובן עוד דוגמאות אבל הבנתם את הפרנציפ.
הכל התחיל בסרט שהזמנתי ב-VOD לפני כמה ימים. אתם יודעים, קיטש כזה על אהבה (נו ברור שבכיתי בסוף כשהם התחתנו).
תליון מזכוכית מורנו
הראו שם איך יש לו עסק לעיצוב כלים מזכוכית. הוא תוקע יתדות ברזל בחולות חוף הים וכשהברק פוגע ביתדות הוא חופר ומוציא משם את הזכוכיות. אתם יודעים, זכוכית מופקת מחול. אני זוכרת ביקור באי מורנו באיטליה, כשהייתי נערה, שם יצרו מזכוכיות צבעוניות כלים ואביזרי נוי דמויי פירות, חיות וכל מיני פריטים מקסימים בשלל צבעים וגדלים.
כוס יין מזכוכית מורנו
אני אמנם כותבת בעיקר על אופנה ואקססוריז, אבל התחום של עיצוב פנים ואביזרים לבית אהוב עליי מאד. בכלל כל מה שקשור לעיצוב ואסתטיקה מדבר אליי. מצאתי כמה דברים שרציתי לחלוק איתכם- כולם מזכוכית:
שבוע טוב. 
נכנסתם לאווירה?
לפחות אפשר לשטוף את העיניים אצל אחרים, עם ההתחממות הגלובאלית לא נראה לי שיש סיכוי שנראה אופנת סקי בישראל בעשורים הקרובים.
. אבל זה החסרון היחיד מבינתי, יתרונות יש ים. הנה כמה דוגמאות:
